העיר היצירתית

Updated: Nov 27, 2018



בשנים האחרונות, בשיח על ערים ותהליכים עירוניים המניעים ערים לשגשג במאה הנוכחית, רווח השימוש התכוף במונח "העיר היצירתית". בהיבט אחר של המונח, מקובל להתייחס לעלייתו של "המעמד היצירתי" (מילת באזז נוספת). למה בעצם מתכוונים מונחים אלו ובאיזה אופן הם הם משליכים על חיינו כאזרחים בעיר?


המושג "המעמד היצירתי" כמושג מפתח ששינה את האופן בו אנשים חושבים על עבודה במאה ה-21, הוטבע על ידי ריצ'ארד פלורידה חוקר כלכלה וחברה בראשית המאה בספרו "עלייתו של המעמד היצירתי". בספרו, הוא הצביע על הקשר בין צמיחה וכוח כלכלי של עיר, לבין מספר האנשים היצירתיים המתגוררים, עובדים ומבלים בתחומה. האנשים היצירתיים הם אמנים, מוסיקאיים, סופרים וכיו"ב, אך לא רק. אלו גם אנשי הייטק, בני הקהילה הגאה, אנשי לייף סטייל (בלוגרים, עיתונאים..), אוכלוסיה רב תרבותית ואתנית המדגישה היבטיים אלו באורח חייה, אנשי צווארון לבן ועוד. לפיכך, ערים יוכלו לשגשג אם רק יוכלו למצב את עצמן כאטרקטיביות לקבוצות אלו.

פלורידה טוען כי אנשי המעמד היצירתי, אינם מאבדים את הסטייל והאדג' שלהם עם הגיל (היפסטרים, מישהו?). אם תרצו, הם מתבגרים (או מזדקנים) באופן חינני; הם מרבים לרכוב על אופניים (שבילי אופניים בעיר הם סימן לקיומו של מעמד יצירתי), לצרוך אירועי תרבות ואף ליזום אירועי תרבות קהילתיים, ובכלל "לצרוך את העיר" בה הם חיים, לפתח מקומות בילוי ובתי עסק שהם עצמם ישמחו לבלות בהם בשעות הפנאי וגם עם משפחותיהם.

חשוב לציין שהתיאוריה של פלורידה התקבלה בהתלהבות רבה והוא עצמו הפך לאושייה בעקבות זאת. התיאוריה אומצה באופן מיידי על ידי מתכנני ערים כעין תיאוריית קסם, סקסית ואטרקטיבית (העיר המגניבה), והשפיעה רבות על פרקטיקות של התחדשות עירונית (השפעותיה ניכרות בישראל בתכנון העירוני של תל אביב).

אולם, לצד ההתלהבות הסוחפת מן התיאוריה, הביקורות לא אחרו להופיע. רבים טוענים כי התיאורייה "מכבסת" למעשה, מושג פחות חיובי ופופולארי: ג'נטריפיקציה, והטענה היא כי "ערים יצירתיות" לא קידמו אוכלוסיות מוחלשות בתוכן, וכי המעמד היצירתי הוא שם נרדף לאוכלוסיה חזקה כלכלית בעיקר.

אמנם בישראל, רק תל אביב נחשבת לעיר יצירתית מגניבה, היפסטרית וקולית. אולם בשנים האחרונות ניתן לראות גם בירושלים ובחיפה מאמצים מכוונים לבסס מעמד יצירתי עירוני שיתרום לשגשוגה של העיר והתפתחותה בהיבטים של תרבות, אמנות, לייף סטייל וחיי קהילה, שבתורם ימשכו אוכלוסיות חזקות יותר לעיר ויפתחו את החוסן והאטרקטיביות הכלכלית שלה. (באמצעות משיכת יזמים, מקומות עבודה וכו').

מתוך זאת, עולה השאלה בדבר הרלוונטיות של המושגים "עיר יצירתית" ו"מעמד יצירתי" לערים קטנות בפריפריה, דוגמת טירת כרמל. האם ובאיזה אופן ניתן להשתמש באופני פעולה של עיר יצירתית על מנת לפתח ערים בפריפריה לגרום להם להיות "מגניבות" יותר ולהוות מוקד משיכה לאנשים בעלי סגנון חיים יצירתי? לפי מה שמציע ריצ'ארד פלורידה, כל עיר יכולה "לטפל" בפן היצירתי שלה ולאמץ אסטרטגיות ואופני פעולה שמעודדים יצירתיות במרחב העירוני. כמובן שיש לסייג ולהמנע מלנהות אחר פתרונות "קסם" שטחיים, אבל יש לאמץ ולאפשר לשיח של חדשנות, יצירה, תרבות ואמנות לחדור לשיח העירוני באופן עמוק באמצעות יוזמות שונות.

בהקשר זה, אנו במרכז הצעירים עובדים בימים אלו על הקמת "האב" - מרחב עבודה עירוני ליזמים ברחוב ביאליק. על מנת למקסם את היתרונות העירוניים המקומיים, מרכז הצעירים חבר למרכז הפע"וט - מוסד עירוני מקצועי בעל שם בינ"ל בתחום טיפול בגיל הרך, וביחד הוחלט כי מרחב העבודה יתמקד ביזמויות לגיל הרך, בתחומים של חינוך, בריאות, משחקים ולומדות ועוד ועוד.

ההאב עתיד להפתח בחודשים הקרובים, ואנו מקווים שיהווה את אחד המוקדים המשמעותיים בעיר היצירתית טירת כרמל.


ריצ'ארד פלורידה על המעמד היצירתי:


הירשמו לקבלת עדכונים 

נבנה על ידי אדווה בן נתן

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now